סגנונות HR

ראש החברה או החברה דבק באיזה סגנון שנבחר באינטראקציה עם הכפופים לו - הוא יכול להיות קפדני ותובעני, דמוקרטי ואפילו עדין עם הכפופים לו.

פסיכולוגים מבחינים בשלושה סגנונות מנהיגות בסיסיים לפקודים: סמכותיות, דמוקרטית וליברלית. יחד עם זאת, הם מציינים שאי אפשר לחלק את הסגנונות הללו לטובים ורעים, לכל סגנון ניהול יש צדדים חיוביים ושליליים כאחד. וליישם עקרון ניהול זה או אחר תלוי ביעילות העובדים, בלכידות הצוות, בסוג הפעילות המבוצעת. יתר על כן, במאים טובים ומנהלים בכירים משלבים בין כל סוגי המנהיגות, מבלי לתת עדיפות לאף אחד. כל סגנון של ניהול כוח אדם יכול גם להגדיל את הביצועים הכלכליים של החברה, ולגרום להפגנות מצד עובדים, ולהחמיר את המצב הכללי. הצלחת הניהול תלויה בעיקר בהתנהגות המנהיג עצמו, ביחסו לפקודיו.

סגנון ניהול סמכותי

סגנון ניהול זה נקרא גם הנחיה. הוא מאופיין בהתנהגות קשוחה ושולטת של המנהיג, דרישות גבוהות ושליטה קפדנית ביחס לפקודים. כל הכוח בחברה שייך לראש, לקבל החלטות, הוא יכול להתייעץ עם מעגל פרוקסי קטן. כל שאר העובדים אינם יכולים להשפיע על החלטות אפילו בסוגיות הלא חשובות ביותר. הטון הפיקודי שורר בניהול, האינטרסים של החברה מוגדרים בהרבה מכל האינטרסים של הכפופים לה. בחברה כזו קיימת משמעת קפדנית שלאחריה עונש חובה בגין איחור, אי קיום קוד הלבוש והפרות אחרות. סגנון ניהול זה קיים על רקע הפחד מכפופים, מההשפעה הפסיכולוגית עליהם, אך הוא יכול להוביל לירידה ביוזמתו ואחריותו של העובד, כאשר ללא היעדר שליטה הדוקה הם לא יוכלו לעבוד באופן עצמאי.

סגנון ניהול דמוקרטי

בסגנון ניהול דמוקרטי, תפקידו של עובד בחברה הוא גדול מאוד. עובד נתפס כמשאב יקר ערך, אשר בתנאי עבודה נוחים יכול להביא לחברה רווחים גדולים. לפיכך נלקחים בחשבון האינטרסים של העובדים במדיניות הניהול של החברה. תקשורת בסגנון מנהיגות דמוקרטית מתרחשת באמצעות ייעוץ, בקשות ומשאלות לעובדים, רק במקרים נדירים ניתנות הוראות. עובדים מנוהלים באמצעות מוטיבציה ועידוד ולא דרך בריונות וענישה. הראש מחלק סמכויות בין סגניו לראשי המחלקות, ומי שהאציל משימות לעובדים. אין עקרון ניהול של איש אחד, כל עובד יכול להציע את ההצעה שלו להנהלה, והיא תיבחן.